#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קי. באיזה אופן המקבל צאן ברזל מישראל הוה א""ר ובאיזה אופן הוה ר""ק? "	"אם הגזות והולדות והחלב לאמצע לשליש או לרביע עד הזמן שהתנו ואם מתו הצאן הרי המקבל משלם דמיהם ה""ז א""ר שהרי בעל הצאן קרוב לריוח ורחוק להפסד.אם פסק דמים על הצאן וגם פסק דמי השבח וקיבל עליו בכל שנה דבר קצוב בין יהיה שם שבח בין לא יהיה, חשבינן ליה כאילו יצאה מרשות הבעלים והוי ר""ק."	"יו""ד סי' קעז סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא. מה פירוש כפועל בטל שמקבל המתעסק בעיסקא לפי' הב""י והטור בתוס', רש""י, תלמידי הרשב""א והט""ז? "	"לתוס' כיושב ובטל לגמרי. ופירש הב""י דאומדים כמה אדם רוצה ליטול ממלאכתו לגמרי, דהשתא בין שנותן לו עכשיו מלאכה קלה בין כבידה שיעורו שוה. והטור פירש שרואים אדם שבטל ואין לו שום מלאכה כמה היה רוצה ליקח ולהתעסק בזה העסק.לרש""י שאם היה עושה מתחילה מלאכה כבידה ומרויח בה הרבה וזו היא קלה אומדים כמה יניח משכרו לעשות מלאכה זו.לתלמידי הרשב""א משערים לו במלאכתו הראשונה. כמו שהוא מרויח בשעת הבטלה, כגון שהוא חייט ודרכו לתפור בגד בסלע בפרוס הרגל שהמלאכה מרובה ובשאר הימים תופרו בפחות מסלע שאינו מוצא להשתכר בה כ""כ, וכך הוא נוטל עכשיו בשכרו.לט""ז בבעל מלאכה כב""י ובאדם בטל כטור."	"יו""ד סי' קעז סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. כששנים נותנים מעות ורק אחד מהם מתעסק בהם כיצד חולקים הריוח וההפסד כדי שלא יהיה חשש ריבית ומדוע? 	"כתב הרמ""א דהוי כשותפות בעלמא וחולקים הריוח וההפסד באיזה ענין שירצו ואין חוששים משום ריבית. ובביאור הגר""א בסע' ב כתב שהשו""ע חולק וסובר שצריך לתת לו שכר טרחו."	"יו""ד סי' קעז סע' ג "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. הנותן מעות חבירו סתם להתעסק בהם ולא פסק עמו בתחילת העסק דבר לשכר טרחו ופחתו, כמה יפסיד המתעסק כשאין מנהג ידוע ומדוע? 	"השו""ע כתב שיפסיד שליש הפחת מחלקו שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה ויש לו שתות בשכרו באותו החצי של פקדון ונמצא שנשאר עליו מהפחת שליש מחלקו, שזה שתות מכל העיסקא.והש""ך פסק כרי""ף והרא""ש ועוד הרבה ראשונים שמקבל חצי ההפסד, ושכרו הוא שאם יהיה ריוח נוטל ב' חלקים בריוח."	"יו""ד סי' קעז סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. מה הדין אם קצץ בשכרו והנותן מקבל על עצמו כל האחריות או רק אחריות דאונסין 1) בריבית דאורייתא 2) בריבית דרבנן? 	"1) לשו""ע ולרמ""א אסור אפי' מקבל הנותן עליו את כל האחריות. ולש""ך אם מקבל כל האחריות מותר.2) לשו""ע אפי' קיבל הנותן את כל האחריות אסור ולרמ""א מותר. ואם קיבל רק אחריות דאונסין לכו""ע אסור."	"יו""ד סי' קעז סע' ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קטו. הנותן מעות לחבירו למחצית שכר לשנתיים ושוב נמלכו ועשו קצבה בינהם לתת לו כך לשנה. האם מותר / א""ר / ר""ק 1) אם הלוה הוציא המעות ביציאותיו ונתן ריוח 2) אם היה מתעסק והולך ופרע מהריוח שהרויחו הנכסים, וחצי הריוח עלה למה שנתן? "	"1) ר""ק. 2) מותר."	"יו""ד סי' קעז סע' ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קטז. האם מותר / א""ר / ר""ק 1) לכתוב בשטר אם לא אפרע בסוף תשרי ס' דינרים אשלם למלוה ס""ו בסוף חשון 2) הלוהו על משכון ששוה יותר מן החוב ועתה אומר אם לא פרעתיך יהא המשכון מעכשיו שלך 3) למכור סחורה בס' זהובים ולהתנות שאם לא יתן לו הסחורה לחצי שנה יתן בעבורה אחר כלות השנה מהיום ק' זהובים? "	"1) כתב הש""ך שהוא א""ר. וליש מקילין שהביא הרמ""א יהיה מותר אבל לא פסק הרמ""א כמותם.2) כתב הש""ך שמותר.3) לב""ח ר""ק ולט""ז מותר."	"יו""ד סי' קעז סע' טז- יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיז. האם נאמן ומדוע 1) היתום, באופן שלוה קיבל עליו לזון היתום וכשבא היתום לתבוע חובו טען לנכות מה שנתן ממזונות והיתום טוען שלא קיבל ממנו דבר 2) המקבל מעות לחצי ריוח וטוען שמלוה בריבית היא 3) המתעסק בשל חבירו ונותן לו ריוח כל שנה? 	"1) לשו""ע נאמן וכן דעת הרמ""א לעיל סי' קס סע' יח. וביאר שם הש""ך וכאן בנקודות הכסף דדין זה לאו ביתום לחוד אלא בכל אדם משום דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ודאי כל מה שקיבל בדרך היתר קיבל. והט""ז שם וכאן חולק שאינו נאמן ואפי' ביתום.2) אינו נאמן שאין אדם משים עצמו רשע.3) אינו נאמן מאחר שנתנו לשם ריוח."	"יו""ד סי' קעז סע' ט,יב,כ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח. כיצד פירש הט""ז את דברי הטור שכתב אפי' היתה העיסקא בבית המקבל מעלה אותה כשער שבשוק וזהו יותר על הקרן שכר הכתף שהיה צריך ליתן להביאם לבית המקבל וזה נוטל המקבל תחילה?"	"דלא מיבעיא אם עדיין לא הוציא המקבל שכר כתף וההוצאה עדיין לפניו פשיטא שלא יעשה העיסקא שהוא יוציא אותה ההוצאה אלא אפי' אם כבר הוציאה קודם עשיית העיסקא או שהוא בעצמו נשאה לביתו ס""ד דמותר כיון שעכשיו לא יעשה שום הוצאה מכיסו ומחל על הוצאתו הקודמת קמ""ל דלא אלא צריך שישלם אותה לו והוא יטילנו לכיסו."	"יו""ד סי' קעז סע' כא"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. הנותן בהמה דקה לחבירו בעיסקא כמה זמן חייב לטפל בה, ומדוע בתוך זה הזמן כל אחד מעכב על חבירו? 	"כ""ד חודש. בשנה ראשונה יש טיפול מרובה לפי שהיא דקה וצריכה להכניסה ולהוציאה. ויש סברא להיפך שאדרבה שנה שניה יש טיפול מרובה לפי שצריכה מזונות הרבה, על כן כל אחד יש לו סברא לטובתו ומעכב על חבירו שתהא העיסקא עד כלות שני הזמנים האלו, שכל אחד אומר אני איני רוצה בזמן אחד מהם ליתן לך החצי."	"יו""ד סי' קעז סע' כג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ. המקבל עיסקא מחבירו איזה סך ממון על זמן, ואחר זמן הפרעון עיכב המקבל אצלו את המעות ונתעסק בהם האם צריך ליתן ריוח ממה שמגיע אחר זמן הפרעון או דהוה ריבית? 	"כתב הט""ז שחייב לתת לנותן רווחים גם מהעסק שאחר זמן הפרעון וההיתר שבתחילה נמשך גם אח""כ עד שיודיענו אחר הזמן שאינו רוצה לקבל עוד בעיסקא אותם המעות."	"יו""ד סי' קעז סע' כג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. מדוע הנותן עיסקא לחבירו 1) לא יצרף הריוח עם הקרן ויעשה כולו קרן 2) לא יכתוב הקרן כמלוה? 	"1) דשמא לא יהא כל כך ריוח ונמצא נוטל ממנו ריבית. והחוו""ד כתב שלט""ז אליבא דהטור החשש הוא שמא ימות והיורש יגבה ריבית.2) שמא ימות ונמצא השטר ביד היורש וגובה בו את הריבית. וכתב בבאר הגולה פי' דשמא היה הפסד בעסק דהוה ליה לבעל המעות להפסיד מחצה והיורש אינו יודע התנאי שבינהם וגובה כל השטר ואינו מפסיד כלום וזה ריבית. ובטור כתב דהוה ליה מלווה והוי קרוב לשכר ורחוק להפסד ולא יוכל ליטול כלום בריוח."	"יו""ד סי' קעז סע' כד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. אם כתוב בשטר פלגא באגר ובהפסד וקדם בעל העיסקא ותפס האם מוציאם מידו? 	"כתב הש""ך שבאדם גדול וידוע שלא היה עושה איסור ריבית מוציאים מידו כיון דפשיטא לן דלאו באיסור אתני. ובשאר אדם אין מוציאים ממנו דה""ל א""ר."	"יו""ד סי' קעז סע' כה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכג. שטר שכתוב בו למשקל פלגא באגר ובהפסד מה דינו? 	אם הנותן או המקבל אדם גדול וידוע שלא היה עושה איסור ריבית דנים אותו להיתר ומלשון למשקל משמע שבמקבל תליא מילתא למישקל מאי דבעי, ורשאי לומר אם יש בו ריוח שיטול הוא מיד ב' חלקים ואם יהיה בו הפסד יקבל עליו חצי האחריות, או אם יש בו הפסד אומר שאינו מקבל אלא השליש וכשיהיה ריוח לא יקח אלא החצי. אבל באיניש אחרינא דלא אתחזק בהכי דיינינן לשטרא כפשטיה והוה ליה שטר שיש בו ריבית ואם יש הפסד יפסיד החצי כפי תנאו ואם יש בו ריוח לא יקבל כלום.	"יו""ד סי' קעז סע' כה, כו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. כמה נוטל המתעסק כשלא היה לא ריוח ולא הפסד ומדוע 1) אם התנו שהנותן יפסיד שני חלקים ולא יטול בריוח אלא חלק אחד 2) אם התנו למחצה בשכר ומחצה בהפסד? 	"1) לא יטול כלום שהרי שכרו תחילה היה במה שירויח והרי לא הרויח כלום.2) נוטל המתעסת. ק חצי שכרו מהקרן כפועל בטל שהרי מתחילה סמך עצמו על השכר כפועל, ואילו הרויח היה נוטל השכר כפועל מן האמצע והשאר היו חולקים, עכשיו שאין שם ריוח מ""מ שכרו כפועל לא הפסיד ויקחנו מן הקרן, וכיון שהוא חייב להשלים חלק ההפסד שלו בקרן על כן לא יטול אלא חצי שכרו מן הקרן והשאר יפסיד."	"יו""ד סי' קעז סע' כח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. מדוע הנותן מעות לחבירו להתעסק אינו יכול להוציא החצי לצרכו ולהתעסק בחציו לבד לצורך חבירו? 	"רש""י פירש שמתוך שמשתכר בשלו יטרח ויעסוק בה יפה. והתוס' פירשו שכשמוציאה מפסיד המלוה שאין קרן שלו קיים ואין לו על מה לסמוך."	"יו""ד סי' קעז סע' ל"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכו. כתב המרדכי שמתעסק שמת ויש עדים שמעות או מטלטלים אלו הם מזה העסק נוטלן בעל הממון אפילו מיתומים קטנים. והרי אין מקבלים עדות עליהם? 	"תירצו הד""מ והב""ח שנתקבלה העדות בחיי אביהם."	"יו""ד סי' קעז סע' לא"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז. נתן המתעסק מתנה מהמטלטלים של העסק או מכרם לאחרים והביא בעל הממון ראיה ברורה שהם מזה העסק האם מוציא מידם ומדוע? 	"בנתן מוציא מידם דלא ה""ל לקבל מתנה ממנו כיון שאינו שלו. והב""ח כתב שהמקבל מתנה חייב לשלם לנותן אע""פ שלא היה יודע דמשל עסק נתן לו דדמי לגנב ופרע בחובו או בהיקפו שצריך להחזיר בחינם וכ""ש גנב ונתנו במתנה. במכר המתעסק אין בעל הממון מוציא מידם דהא כל עיסקא ניתן למכר וברשות קנו ממנו."	"יו""ד סי' קעז סע' לב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. שנים שקיבלו עיסקא מאחר לזמן האם רשאי ומדוע לומר אחד לחבירו בתוך הזמן 1) נחלק העסק ואתעסק אני בחציי ואתה בחצייך ואקבל אחריות בחצי שלך שאם תפסיד אני אפרענו לבעל המעות 2) ישאר הקרן בין שנינו ולא נחלוק רק הריוח? 	"1) אינו רשאי שמזל של שנים עדיף.2) אינו רשאי שהריוח משועבד לקרן, דשמא יפסיד בסחורה וצריך שיהיה הריוח קיים להשתכר בו עוד כדי למלאות הקרן. כ""כ הט""ז וכן הוא בגמ'. והש""ך כתב שמזל של שנים עדיף."	"יו""ד סי' קעז סע' לה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכט. הנותן מעות לחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר, מה לא יקח בהם ומדוע? 	"כתב השו""ע שלא יקח לא כסות ולא כלים. וברא""ש כתב הטעם דכל מילי בכלל פירות חוץ מכסות וכלים. אבל הרמב""ם כתב שלא יקח לא כסות ולא עצים וכן כל כיוצא בזה וכתב הש""ך שמשמע דס""ל הטעם שכסות ועצים אינם סחורה טובה ולפ""ז במקום שהוא סחורה טובה רשאי ליקח, אבל הכ""מ כתב שכסות ועצים אינם בכלל פירות וזה כפירוש הרא""ש."	"יו""ד סי' קעז סע' לח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קל. מה עושים במקום שיש ספיקא דדינא או מחלוקת בין הפוסקים אי הוי ר""ק או א""ר ומדוע? "	"בתשובת ר' אהרן ששון כתב בשם מהרשד""ם שהולכים לחומרא משום דהוי ספק איסור דאורייתא, והוא חלק עליו דהוי ספק ממונא ולקולא דהמע""ה אם לא שרוב הפוסקים מסכימים דהוי ר""ק דהוי ספק איסור דאורייתא דאזלינן בתר רובא. וכתב הש""ך שהב""ד יאמרו לו שהוא עושה איסור בדבר ויאיימו עליו וכן ראוי להחמיר לעצמו, אבל אם אינו משגיח בכל זה אין כח ביד ב""ד להוציא ממנו כיון דהוי ספיקא דדינא."	"יו""ד סי' קעז סע' לט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלא. מה הדין בנותן מעות לחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר 1) ואומר לא לקחתי 2) ויש עדים שלקח מעות משלחו ומכר 3) ושלח בהם יד בפני עדים או שאמר בפניהם שחוזר בו משליחותו? 	1) אין לו עליו אלא תרעומת.2) מוציאים ממנו בעל כרחו.3) קנה לעצמו.	"יו""ד סי' קעז סע' מ"		
